קרן חירום: כמה כסף באמת צריך להיות בה
תדעו בדיוק כמה כסף צריך בקרן החירום שלכם, לפי חישוב פשוט של ההוצאה הקבועה בחודש, ואיך בונים אותה בלי לחנוק את החודש.
מכונת הכביסה נדפקה ביום שלישי בבוקר, בדיוק כשהסל היה מלא. הטכנאי אמר 1,400 ש"ח, ואתם הסתכלתם אחד על השנייה ושאלתם את השאלה שחוזרת אצלכם כל כמה חודשים: מאיפה מביאים את זה עכשיו. בסוף שילמתם בכרטיס האשראי, פרסתם לשלושה תשלומים, והחודש הבא נכנס למינוס שהוא לא באמת אשם בו.
זה לא היה אירוע חד פעמי. לפני חצי שנה זה היה הטסט של הרכב, לפני זה סתימה בצנרת, ולפני זה טיפול שיניים שהביטוח לא כיסה. כל אחד מהם נראה בזמן אמת כמו הפתעה, אבל ביחד הם דבר אחד פשוט: החיים. הם קורים בקצב די קבוע, ואנחנו ממשיכים להתייחס אליהם כאילו הם יוצאי דופן.
קרן חירום היא הכסף שמפסיק את השיחה הזאת. רוב האנשים לא בונים אותה כי אין להם מושג כמה כסף אמור להיות בה, ובלי מספר ברור אף אחד לא מתחיל. אז בואו נסגור את המספר, ואחר כך נראה איך מגיעים אליו.
למה כל מקום נותן לכם מספר אחר
המספרים שאתם פוגשים ברשת כמעט תמיד קשורים למשכורת. שש משכורות, שלוש משכורות, מספר עגול ויפה שנשמע בטוח. הבעיה היא שהמשכורת שלכם היא בדיוק הדבר שעלול להיעלם. קרן חירום נועדה לרגע שבו ההכנסה נעצרת או מצטמצמת, ובדיוק ברגע הזה המשכורת מפסיקה להיות מדד רלוונטי.
יש עוד בעיה. נניח שתי משפחות עם אותה הכנסה בדיוק, 18,000 ש"ח בחודש. אחת גרה בשכירות של 6,200 ש"ח עם שני ילדים בחוגים, והשנייה גרה בדירה של ההורים ומוציאה 8,000 ש"ח בחודש בסך הכול. אותה משכורת, אבל צורך שונה לגמרי בכסף חירום. המשכורת אומרת כמה נכנס. ההוצאה אומרת כמה צריך כדי להמשיך לחיות.
קרן חירום היא לא חיסכון לרכב חדש, לא כסף לחופשה ולא השקעה. זה כסף שיושב בצד ומחכה. אם אתם מתכננים מראש להשתמש בו למשהו, זה כבר לא קרן חירום, זה תקציב.
המספר האמיתי: ההוצאה הקבועה כפול שלושה עד שישה
הנוסחה כולה נשענת על מספר אחד: ההוצאה החודשית הקבועה שלכם. כמה כסף חייב לצאת מהחשבון בחודש ממוצע, גם אם החודש הזה היה משעמם לחלוטין ולא קניתם שום דבר מיוחד.
את המספר הזה מכפילים בשלושה עד שישה, לפי כמה יציבה ההכנסה שלכם. הכפולה מייצגת חודשים. שלושה חודשים של אוויר לנשימה, או שישה חודשים אם ההכנסה שלכם פחות צפויה.
הסיבה שזה עובד היא שהכפולה מודדת זמן, לא סכום. במצב חירום השאלה האמיתית היא לא כמה כסף יש לכם, אלא כמה זמן אתם יכולים להחזיק מעמד בלי לקבל החלטות מתוך פאניקה. חודש אחד זה קצר מדי כדי למצוא עבודה חדשה. שלושה חודשים כבר נותנים מרחב אמיתי.
איך מחשבים את ההוצאה הקבועה בפועל
כאן נמצא כל ההבדל, וכאן רוב האנשים טועים. הם מנחשים מספר מהראש, בדרך כלל נמוך ב-20 עד 30 אחוז מהמציאות, ואז בונים קרן שלא מספיקה. הנה איך עושים את זה נכון:
- פתחו את שלושת החודשים האחרונים בחשבון הבנק ובכל כרטיסי האשראי. שלושה חודשים, לא אחד, כי חודש בודד תמיד משקר לכיוון אחד.
- סמנו רק את מה שהיה יוצא גם בחודש הכי שגרתי שלכם. שכירות, חשמל, סופר, דלק, חוגים, ביטוחים, תקשורת.
- הוסיפו את ההוצאות שמגיעות פעם בשנה או פעם בכמה חודשים, וחלקו אותן לחודשים. ביטוח רכב, טסט, ארנונה, ביטוח בריאות, מתנות. הן קבועות לגמרי, הן פשוט לא מגיעות כל חודש.
- חשבו ממוצע של שלושת החודשים. אל תבחרו את החודש הכי נוח, כי הוא לא זה שיחזור על עצמו.
- הוסיפו עמודה שנייה ליד כל סעיף: כמה הסעיף הזה עולה במצב חירום, כשאין הכנסה. חלק מהסעיפים יורדים, וחלק לא זזים בכלל.
העמודה השנייה היא הסוד. כשההכנסה נעצרת אתם לא ממשיכים לחיות בדיוק אותו דבר. הסופר מצטמצם, החוגים נחתכים, הבילויים נעלמים. אבל השכירות לא זזה במילימטר. הנה איך זה נראה על משפחה עם הכנסה של 18,000 ש"ח בחודש:
| סעיף | בחודש רגיל | במצב חירום |
|---|---|---|
| שכירות או משכנתא | 6,200 ש"ח | 6,200 ש"ח |
| ארנונה, חשמל, מים, גז | 1,150 ש"ח | 1,150 ש"ח |
| סופר ומכולת | 3,400 ש"ח | 2,800 ש"ח |
| רכב: דלק, ביטוח, טסט, טיפולים | 1,800 ש"ח | 1,400 ש"ח |
| חינוך וחוגים | 1,500 ש"ח | 900 ש"ח |
| ביטוחים ובריאות | 700 ש"ח | 700 ש"ח |
| תקשורת ומנויים | 350 ש"ח | 250 ש"ח |
| סך הכול | 15,100 ש"ח | 13,400 ש"ח |
המספר שנכנס לנוסחה הוא 13,400 ש"ח, העמודה השנייה. שלושה חודשים זה 40,200 ש"ח. ארבעה חודשים זה 53,600 ש"ח. שישה חודשים זה 80,400 ש"ח.
עכשיו יש לכם יעד אמיתי במקום תחושה מעורפלת. וכן, המספר הזה גדול. אבל יעד גדול שאתם מכירים עדיף על יעד קטן שהמצאתם.
אם אין לכם מושג מה ההוצאה הקבועה שלכם, זו לא בעיה של משמעת אלא של מעקב. שלושה חודשים של רישום כל הוצאה במקום אחד יתנו לכם את המספר בדיוק, בלי ניחושים. אנחנו בנינו את באלאנס בדיוק בשביל השלב הזה, אבל גם דף בפנקס יעבוד. העיקר שהכול יהיה במקום אחד.
שלושה חודשים או שישה: איך בוחרים את המכפיל
הכפולה לא נקבעת לפי כמה אתם מרוויחים, אלא לפי כמה ההכנסה שלכם צפויה ובאיזו קלות אפשר להחליף אותה.
- שלושה חודשים מתאימים לזוג ששניהם שכירים במקומות יציבים, בתחומים שיש בהם ביקוש, בלי חובות גדולים ובלי מפרנס יחיד.
- ארבעה חודשים מתאימים למשפחה עם ילדים ששני ההורים עובדים, כשיש הלוואה פעילה או דירה בבעלות עם תחזוקה שמפתיעה מדי פעם.
- חמישה עד שישה חודשים מתאימים לעצמאים, לבעלי הכנסה שמשתנה מחודש לחודש, למשפחה עם מפרנס יחיד, או למי שעובד בתחום שבו חיפוש עבודה לוקח זמן.
- מעל שישה חודשים כמעט תמיד מיותר. כסף שיושב סתם בעובר ושב הוא כסף שלא עובד בשבילכם בשום צורה.
אם אתם מתלבטים בין שתי אפשרויות, קחו את הנמוכה מביניהן קודם. עדיף להגיע ליעד של שלושה חודשים ולהרגיש הצלחה, מאשר לרדוף אחרי שישה ולוותר אחרי חצי שנה.
איפה מחזיקים את הכסף ומתי מותר לגעת בו
הכלל הראשון הוא הפרדה. קרן חירום שיושבת באותו חשבון שממנו יוצא הסופר תיאכל תוך ארבעה חודשים בלי שתשימו לב. חשבון נפרד, או לפחות תוכנית חיסכון נזילה שאפשר לשבור באותו יום, עושים את רוב העבודה.
הכלל השני הוא נזילות. הכסף הזה לא נועד להרוויח, הוא נועד להיות שם. אל תנעלו אותו בפיקדון לשלוש שנים רק כי הריבית נשמעה יפה, כי ביום שתצטרכו אותו תשלמו קנס או פשוט לא תוכלו למשוך.
הכלל השלישי הוא הגדרה מראש. סכמו ביניכם בכתב, לפני שקורה משהו, מה נחשב חירום. תיקון שבלעדיו אי אפשר להגיע לעבודה, טיפול רפואי דחוף, אובדן הכנסה. לא חופשה, לא טלפון חדש, ולא מבצע שנגמר מחר. שיחה של עשר דקות עכשיו מונעת ויכוח באמצע רגע לחוץ.
והכלל הרביעי: כשמשתמשים בקרן, מחזירים אותה. השימוש הוא לא כישלון, זו כל המטרה שלה. אבל ברגע שהמצב מתייצב, מחזירים את הסכום בקצב קבוע עד שהיא חוזרת ליעד.
מה עושים היום
אף אחד לא בונה 40,000 ש"ח בשבוע. אבל אתם כן יכולים לדעת היום את המספר שלכם, וזה השלב היחיד שבאמת חוסם אנשים. פתחו את האפליקציה של הבנק, קחו את שלושת החודשים האחרונים, ורשמו את שבעת הסעיפים הקבועים שלכם עם הסכום של כל אחד. זה לוקח בערך עשרים דקות ואפשר לעשות את זה על נייר. אם אתם רוצים שהמספר הזה יתעדכן לבד כל חודש במקום שתשבו לחשב אותו מחדש, באלאנס עושה את זה בשבילכם.
בסוף עשרים הדקות האלה יהיה לכם מספר אחד. תכפילו אותו בשלוש. זה היעד. הפעולה הקטנה שאפשר לעשות כבר היום היא להעביר לחשבון נפרד סכום אחד, אפילו 200 ש"ח, רק כדי שהקרן תפסיק להיות רעיון ותתחיל להיות דבר קיים.
